מסורת האורחים בסוכה – אושפיזין ואושפיזות – אושפיזאן (ארמית)
מאת: שרה אדל גרינברג
מקורם של טקסים מסורתיים יהודיים רבים נוצרו בימי הביניים על ידי רבנים הבקיאים בקבלה.
מקורו של טקס האושפיזין (אורחים בארמית), נמצא במדרש בספר הזוהר (אמור קג' ב'): "כאשר אדם יושב בסוכה, אברהם ושישה אורחים מכובדים אורחים לו לחברה".
ציטוט קבלי המבוסס על הזוהר (אמור קג'-קד') נאמר בכל ערב במהלך חג הסוכות, על מנת להזמין את 7 הדמויות התנ"כיות הבאות להתארח ולשמוח איתנו בסוכה:
אברהם, יצחק, יעקב, משה, אהרון, יוסף, דוד
כל אחד מהאורחים האלה מזוהה על יד מאפיין מיוחד שמייצג את אחת ממידותיו הרוחניות של הקב"ה: חסד, גבורה, תפארת, נצח, הוד, יסוד, מלכות.
שבע מידות אלה מתייחסות גם לתפיסות קבליות עמוקות הנקראות 'ספירות', שאפשר לתאר אותן כביטוי של הדרכים בהן הקב"ה מתקשר עם בריותיו. השמות והסדר של הספירות התבססו על תפילתו של דוד המלך בספר דברי הימים א' כ"ט, י"א. הפסוק הזה מופיע בסידור ושרים אותו כל פעם שספר התורה מוצא מארון הקודש לצורך קריאה.
הרבנים של התלמוד הבבלי, במסכת מגילה דף יד', ע"א–ע"ב, מונים שבע נשים תנ"כיות שהיו נביאות:
שרה, מרים, דבורה, חנה, אביגיל, חולדה, אסתר
על פי מסורת קבלית עתיקה, כל אחת מהנשים האלה משויכת גם היא לאחת ממידותיו הרוחניות של הקב"ה.
רבנו בחיי, בפרושו על התורה שהושלם ב – 1291 (ביאור על התורה, שמות ט"ו, כ') הזכיר את ההקבלה בין שבע הנביאות והספירות הקדושות של הקבלה.
רבי נתן נטע בן סולומון שפירא, בספרו 'מגלה עמוקות' (אופן פה) שנכתב במאה ה- 17 בקרקוב, פולין כותב על דבורה: "…היא הייתה אחת משבע הנביאות, שעמדו לישראל להקביל לשבע דרגות של קדושה, ודבורה היא להקביל לדרגה של משה שהוא תפארת”.
השמות והתכונות הרוחניות המיוחסות למנהיגים ולמנהיגות של ישראל השתנו בהתאם לתקופה ולקהילה. במאה- 17 איש התלמוד והקבלה רבי מנחם עזריה מפאנו, איטליה, בספרו "עשרה מאמרות", סיכם במאמר "אם קול חי" את רשימת הנביאות ודרגת קדושתן ואף הדגיש במיוחד שרשימת הנביאות במסכת מגילה דף יד' תואמת את הסדר המדויק של הספירות הקבליות.
כיום, משפחות וקהילות רבות מחפשות דרכים לחזק את המנהגים הדתיים על ידי עידוד שיתופן של נשים בטקסים.
נראה שיש הצדקה להזמין כאושפיזין ואושפיזות את כל גיבורי התנ"ך – גברים ונשים – שצדקתם תמלא את הסוכות שלנו באנרגיה רוחנית קדושה.
טקס האושפיזין מצוי בסידור.
איור של האושפיזין ניתן למצוא על כרזות בכל מקום בו מוכרים קישוטים לסוכה.
איור של האושפיזות וסמליהן ניתן להדפיס כאן.
אתם מוזמנים להדפיס את הכרזות ולתלות בסוכתכם.
הערה: לפני השימוש בקובץ בדקו אותו היטב מפני החשש להימצאות וירוסים עליו, שייתכן שהוכנסו לאחר שפרויקט זה הועלה לרשת. אין העורכת לוקחת אחריות על כל נזק שייגרם.
מקורות המחקר:
– תלמוד בבלי
– אנציקלופדיה יודאיקה
– הספרים של התנ"ך, סונצינו
– יעל לוין, "שבע נביאות ושבע ספירות: עיונים בפרשנות קבלית", דעת 44 (תש"ס), עמ' 123–130
– אתרי אינטרנט שונים